ומה לגבי הטווח הבינוני?

השקעה לטווח הבינוני (3 עד 8 שנים) היא אחת ההחלטות המורכבות ביותר עבור משקיעים. מצד אחד, מדובר בתקופה שאינה מספיקה כדי להסתמך על צמיחה יציבה של שוק המניות, ומצד שני, שמירה על הכסף ב

אפיקים סולידיים עלולה לא להספיק כדי לשמור על כוח הקנייה מול האינפלציה. זהו אתגר אמיתי שמצריך איזון חכם בין סיכון לתשואה.

סטטיסטיקות הפסד בשוק ההון

לפי נתונים היסטוריים, כאשר משקיעים במדדי מניות לתקופה של 5 שנים, קיים סיכון של כ-10% להפסד (מקור: Bank Of America). עם זאת, בטווח של 7 שנים ומעלה, שיעור ההפסד יורד באופן משמעותי, וב-90% מהמקרים התשואה הופכת לחיובית. למשל, במדד ה-S&P 500, מאז 1950, לא הייתה תקופה של 10 שנים רצופות שבהן השוק הניב תשואה שלילית (מקור: Morningstar, 2021). המשמעות היא שאם ההשקעה היא לטווח ארוך, הסיכוי להפסד קטן משמעותית, אך בטווח הבינוני התמונה פחות ודאית.

גישות שונות לניהול סיכונים

1. שמירה על הון עם סיכון מינימלי

משקיעים המעוניינים ביציבות מוחלטת יעדיפו להפקיד את כספם בפיקדונות בנקאיים, קרנות כספיות או אג"ח ממשלתי. אמנם הסיכון נמוך מאוד, אך התשואה לרוב אינה עולה על האינפלציה, מה שעלול לשחוק את ערך הכסף לאורך זמן. אסטרטגיה זו מתאימה במיוחד למי שמתכנן הוצאה קרובה וזקוק לביטחון כלכלי.

2. השקעה בשוק המניות – קבלת סיכון תמורת תשואה

משקיעים שמוכנים לקחת סיכון עשויים לבחור להשקיע במדדים רחבים של מניות. עם זאת, השקעה זו כרוכה בתנודתיות גבוהה ולכן יש לקחת בחשבון את האפשרות של ירידות חזקות בשוק.

גישה זו מתאימה למשקיעים שיכולים להרשות לעצמם לחכות לתיקון השוק ואינם תלויים בהון לטווח קצר. לדוגמה, משקיע שהשקיע ב-2003, לאחר משבר הדוט-קום, נהנה מהתאוששות של כ-100% בתוך חמש שנים בלבד.

3.ניהול סיכונים לטווח הבינוני

במקרים בהם המשקיע יודע שהוא יצטרך את הכסף בטווח של 3 עד 7 שנים, כדאי לבנות אסטרטגיה מאוזנת יותר.

אחת האפשרויות היא תיק השקעות המכיל 30%-50% מניות והשאר באפיקים סולידיים. כך ניתן להפיק תועלת מהשקעה בשוק ההון, אך עם רמת סיכון מופחתת יחסית. פתרונות אפשריים כוללים שילוב של קרנות מחקות אג"ח ומניות.

דוגמה להשפעת סיכון על תיק השקעות

תמר מחזיקה ב-100,000 ש"ח ומעוניינת להשקיע אותם לשש שנים. היא מחליטה להשקיע 50% במניות ו-50% באג"ח. לאחר חמש שנים:

• החלק המנייתי שלה, עם תשואה ממוצעת של 8%, צמח ל-73,000 ש"ח.

• החלק האג"חי, עם תשואה ממוצעת של 4%, צמח ל-60,000 ש"ח.

  
  

בשנה השישית מתרחש משבר חמור, והמניות שלה צונחות ב-50%. כעת החלק המנייתי שווה רק 36,500 ש"ח, אך בזכות החלק הסולידי, סך התיק עומד על 96,500 ש"ח. לעומת זאת, אם כל כספה היה מושקע במניות, היא הייתה נותרת עם 73,000 ש"ח בלבד.

השוואה למשברים כלכליים קודמים – משבר 2008

בשנת 2008, קריסת ליהמן ברדרס הובילה לנפילה של כ-50% במדד S&P 500. משקיעים שהשקיעו את כל כספם במניות חוו ירידות חדות, אך תיק מאוזן של 60% מניות ו-40% אג"ח הצליח להתאושש תוך שלוש שנים בלבד, בעוד שתיק מניות מלא נדרש לכמעט חמש שנים לחזור לערכו הקודם (מקור: Morningstar, 2021).

מסקנה – התאמת התיק לצרכים האישיים

לכל משקיע יש צרכים שונים, ולכן אין אסטרטגיה אחת שמתאימה לכולם. מי שצריך גישה מהירה לכספו יעדיף השקעות סולידיות, בעוד שמשקיעים לטווח ארוך יוכלו לקחת יותר סיכון. לכן, השאלה המרכזית אינה "כמה אני יכול להרוויח?" אלא "כמה סיכון אני מוכן לקחת בדרך לשם?". הדרך הנכונה היא ליצור תיק שמאזן בין פוטנציאל תשואה לבין רמת הסיכון האישית. בהצלחה 😊

אינני בעל רישיון לעסוק בייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק. התכנים מוצגים באתר למטרות מידע כללי בלבד וללא אחריות מכל סוג שהוא. אין לראות בתכנים המובאים פה בבחינת ייעוץ מקצועי, ובכלל זה שידול, שיווק או המלצה לביצוע או אי-ביצוע של פעולה כלשהי בניירות ערך. המידע המובא כאן עלול להיות חסר, שגוי, בלתי עדכני או בלתי מותאם לצרכיו המיוחדים של כל אדם, ועל כן חובה להיוועץ באיש מקצוע בטרם ייעשה בו שימוש. אינני נושא באחריות לכל נזק שייגרם כתוצאה ישירה או עקיפה מן השימוש בתוכן המובא פה.