פרישה מוקדמת: אפשרית באמת, או חלום בהקיץ?
התשובה הקצרה היא שזה אפשרי לגמרי, אבל רק כשהמספרים נבדקו בתרחיש הגרוע ולא בממוצע. הנה שלוש הבדיקות שאני עושה בפגישה ראשונה.
בדיקה ראשונה: יחס המשיכה
כמה אחוזים מההון אתם צריכים למשוך בכל שנה כדי לחיות. ככל שהמספר גבוה יותר, התכנית שברירית יותר. אותו סכום הוצאה מול הון גדול יותר הופך תכנית מסוכנת לתכנית סבירה.
בדיקה שנייה: הגשר
יש לכם מספיק כסף נזיל, במיסוי סביר, כדי לממן את כל השנים שעד תחילת הקצבה. הרבה אנשים עשירים על הנייר נתקעים כאן, כי רוב ההון שלהם כלוא בקופות שלא ניתן למשוך מהן בלי קנס מס כבד.
בדיקה שלישית: התרחיש הרע
מה קורה אם השוק יורד שלושים אחוז בשנתיים הראשונות ואתם ממשיכים למשוך. אם התכנית לא שורדת את זה, היא לא תכנית.
מה באמת מפיל תכניות
כמעט אף פעם לא השוק. בדרך כלל אלה הוצאות שלא נכנסו לחישוב: עזרה לילדים, שיפוץ, טיפול בהורים מזדקנים, או פשוט זה שכשיש זמן פנוי מוציאים יותר, לא פחות.
הגרסה המרוככת
לא חייבים לעצור לגמרי. הרבה אנשים מגלים שמעבר לחצי משרה, לייעוץ עצמאי או לפרויקטים נבחרים נותן להם את החופש שחיפשו, ומאריך את חיי ההון בשנים רבות.
לקוח בן 52 מההייטק, אחרי אקזיט. בתרחיש הממוצע התכנית שלו עבדה מצוין. בתרחיש של ירידה בשלוש השנים הראשונות ההון נגמר בגיל 74. הוספת שכבת נכסים סולידיים בהיקף של שלוש שנות הוצאה שינתה את התמונה לגמרי, בלי לשנות את מועד הפרישה.
כל שנה שמקדימים עולה פעמיים: שנה אחת פחות של צבירה, ושנה אחת יותר של משיכה.

